חוק הירושה בישראל: עובדות שחשוב וכדאי להכיר

חוק הירושה

מוות של אדם קרוב מביא איתו תקופה של כאב ומערבולות רגשיות המאופיינות בשלבי האבל השונים. יחד עם האתגרים הנפשיים, מגיעים גם סידורים ומטלות שונות שעל המשפחה לערוך או לקבל החלטה. אלו כוללים בהתחלה סידורי קבורה, שבעה וגילוי מצבה. בהמשך מגיעות משימות ומטלות נוספות אשר באות להסדיר את המשך החיים של המשפחה הקרובה ללא המנוח. במקרים מסוימים יוחלט על שינוי במקום המגורים, מכירת רכב וכו'. אחת המשימות הראשיות היא התמודדות עם חלוקת רכושו של הנפטר. בנקודה זו יכולות להיווצר מחלוקות וקשיים והיא מקור למאבקים משפטיים רבים. חוק הירושה בישראל מנסה ככל שניתן להסדיר את חלוקת רכושו של נפטר לפי כמה כללים בסיסיים. בואו נעבור על עיקרי החוק והזכויות אשר נובעות ממנו.

חוק הירושה תשכ"ה 1965

לפני חיקוק החוק ב1965, נסמכו חוקי הירושה על חוקים מתקופת המנדט הבריטי. החוק בה במטרה להפוך את הירושה כך שתתאים לחברה בישראל על מורכבויותיה השונות. החוק של 65' בה להסדיר תחת חוק כולל אחד את כל דיני הירושה, הצוואות, העזבונות ולהגדיר לכל סוג של מנוח, מי הם יורשיו החוקיים. החוק מסמיך את שר המשפטים להוסיף תקנות שונות לחוק לפי ראות עיניו. עוד מסדיר החוק את היחס בין דיני הירושה בישראל לחוק הבינלאומי. זה סעיף אשר מקבל משמעות בהינתן מנוח או יורשים עם רכוש או מגורים מחוץ לגבולות ישראל.

החוק מגדיר את רשם הירושות כגוף בו מחזיקה המדינה את הירושות אשר בתוקף. בעת פטירת אדם, יש לגשת לאותו רשם ולבדוק האם קיימת צוואה. החוק קובע שבמקרה של קיום של כמה צוואות, זו התקפה תהיה האחרונה.

ללא צוואה, החוק מגדיר מי הם היורשים החוקיים של הנפטר. אלו הם בני משפחתו הקרובים. כאשר גם ההורים חיים, קובע החוק שבערך שישית מהרכוש יעבור אליהם והיתר לילדים.

החוק מגדיר הליך התנגדות לצוואה. הוא מונה מספר סיבות אפשריות בגינן ניתן להתנגד. כמו כן מגדיר החוק יורשים פסולים. אלו יורשים אשר פעלו במזיד וברמאות, השתמשו בצוואה מזויפת או גרמו למותו של המנוח.

עדכונים ותוספות לחוק

לחוק נוספו שני עדכונים, בשנת 2005 ובשנת 2012. אלו באים לתת פתרון לכמה נושאים:

  • צוואות הדדיות – אלו צוואות אשר בני זוג עורכים באופן מתואם. הרעיון הוא להסדיר את חלוקת הרכוש כך שמי מהם אשר נפטר קודם יוריש את חלקו לבן או בת הזוג. כך נמנעים ממצב בו האלמן/ה היורשים נתבעים על ידי הילדים היורשים לפנות את הדירה או לתת להם כספים. זהו תיקון חשוב ביחוד למי שנישאו בשנית והילדים אינם משותפים.
  • התיקון של 2012 מסדיר את הנושא של ירושה בין הורה מאמץ לילד מאומץ וגם בין הורה ביולוגי לילד אשר נמסר לאימוץ. התיקון מקבע מצב קיים וקובע מפורשות שילד מאומץ יורש את הוריו המאמצים כמו גם המצב ההפוך בו הורים מאמצים ירשו את ילדיהם המאומצים. קביעה נוספת ומעניינת של החוק היא שילד אשר נמסר לאימוץ יכול לרשת את הוריו הביולוגים אבל במקרה הזה אין הדדיות – הורים ביולוגים לא ירשו ילד מאומץ.

לאחר פטירה של בן או בת משפחה, נושא הירושה נחלק לשני מקרים בסיסיים – מקרה בו המנוח השאיר ירושה ומקרה בו היא אינה קיימת. במידה ויש ירושה, צריך לבקש צו קיום ירושה ולברר בבית המשפט את ההתנגדויות אם אלו קיימות. במידה ואין ירושה, מגדיר החוק את היורשים לפי הקרבה המשפחתית.