התיישנות של מקרה רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא מצב בו טיפול רפואי או אפילו אבחנה רפואית כלשהי הסתבכה והגיעה לידי פגיעה במטופל תוך שנעשתה התרשלות במילוי החובה המקצועית בידי הצוות המטפל. רשלנות זו יכולה להיות אפילו עוד לפני הלידה כאשר היא מתרחשת כבר במהלך ההיריון. מכאן, שתביעות על רשלנות רפואית יכולות להתארך. ילד קטן לא יכול לתבוע למשל והחוק מצא דרכים להגן על הזכויות שלו. בתביעת הרשלנות הרפואית מוגדרים באופן פרטני כל מקרה ההתיישנות. צריך להכיר אותם מכיוון שרבים טועים לחשוב שמדובר בשבע שנים כמו בכל תביעה אחרת. במאמר הזה נדון ונציג את המקרים השונים של התיישנות בגין רשלנות רפואית. תחילה, נסקור בקצרה את תהליך התביעה עצמה.

רשלנות רפואית, כיצד מתכוננים לתביעה?

תביעת הרשלנות הרפואית מתחילה מחשד עמום אצל המטופל, ההורים שלו או מי מהקרובים לו שנעשתה רשלנות רפואית בטיפול בו. אז צריכה להתבצע פניה לעורך דין רשלנות רפואית אשר ילווה את המקרה. הוא יעזור לאסוף ראיות וגם ימצא רופא מומחה שייתן את חוות דעתו המקצועית. החוק מחייב חוות דעת של רופא כזה. הגשת תביעה עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית היא הכרחית לתביעה מכיוון שהמומחיות הנדרשת בתביעות הללו היא לא רק מתחום עריכת הדין, אלא גם מתחום הרפואה. את התביעה ניתן להגיש לא רק כנגד רופא מטפל אלא כנגד כל איש מקצוע רפואה או מוסד כלשהו בהם נכללים:

את התביעה צריך להגיש לפי ההתיישנות כפי שנגדיר אותה כאן בהמשך.

זמן התיישנות תביעות רפואיות

ההתיישנות של התביעות הרפואיות נקבעה בשל הצורך לתת מענה לכמה דברים ייחודיים. בראש ובראשונה מדובר בשניים: קטינים, וגילוי מאוחר של הנזק כתוצאה מהרשלנות הרפואית.

קטינים יכולים לתבוע על רשלנות רפואית אשר נעשתה להם אפילו בזמן הלידה במשך שבע שנים מיום הגיעם לבגרות המוגדרת לפי החוק כגיל 18. כלומר, ניתן לתבוע למעשה עד גיל 24 על רשלנות רפואית שנעשה לנפגע כקטין, ולהוכיח את הוכחת הנזק על החוק.

 

לעיתים, הרשלנות הרפואית גורמת לנזקים אותם לא ניתן להרגיש מייד. במקרים אחרים, הנזקים הללו נהיים חמורים יותר עם השנים אבל מקורם הוא בבירור באותה רשלנות רפואית. החוק נותן פתרון לבעיה הזו ומאפשר גילוי נזק מאוחר של עשר שנים לאחר ביצוע הרשלנות עצמה בכדי שניתן יהיה לתבוע בגינה. מיום גילוי הרשלנות עומדות לתובע עוד שבע שנים עד שהיא מגיעה להתיישנות. כלומר, במקרה הכי ארוך שאפשר לחשוב עליו יעברו 17 שנים מרגע ההתרשלות הרפואית ועד להגשת התביעה על אותה רשלנות.

יש לציין ולהדגיש שלאחר תקופת ההתיישנות לא ניתן עוד לתבוע על העברה. התיישנות היא עילת פסילה שעל ההגנה בתיק להגיש. אם היא לא עושה זאת, הדיונים בתיק ימשיכו. יש לציין שמדובר במשהו שמאד קל לבדוק והכללים לגביו מאד ברורים ולכן הסיכוי שההתנגדות לא תוגש הוא קלוש ועומד על קרוב לאפס.

 

לבסוף, כמה מילים על הסיבה לכללי ההתיישנות הקבועים בחוק. המטרה היא לאזן בין הצורך לתבוע ולקבל פיצוי, לבין היכולת של נאשם לשמור ראיות התומכות בחפותו לאורך שנים רבות קדימה. בתביעות רשלנות רפואית מדובר במקרים אשר מגובים בדרך כלל במסמכים רבים ולכן ניתן לערוך בהם דיונים גם הרבה שנים לאחר ביצוע החשד לרשלנות. זה מאפשר לתת מענה גם למקרים הקשים של גילוי מאוחר של הפגיעה או של פגיעה בקטינים אשר הוריהם משום מה לא תבעו את זכויותיהם.