"זה לא רק ביוב, זו תשתית לעיר": פרדי רובינסון והמהלך שבנה את באר יעקב מהיסוד

בשנות ה־90, באר יעקב כמעט ולא הופיעה על מפת התכנון הלאומית. היישוב הקטן לא נהנה מהשקעות ממשלתיות, לא הופיע ברשימות השיווק של רשות מקרקעי ישראל, ורוב הקרקעות בו היו פרטיות, כלומר, לא נכללו במערכי הפיתוח המרכזיים.

מול שכנותיה המתפתחות – ראשון לציון, נס ציונה, רמלה – באר יעקב בלטה בקיפאון. השטח היה קיים, הפוטנציאל הגיאוגרפי היה ברור, אך לא הייתה דרך ליישם פיתוח בפועל. והסיבה המרכזית: תשתית ביוב.

כשאין חיבור לתשתית – אין בסיס לפיתוח

קבוצת רסידו, בבעלותו של פרדי רובינסון, לקחה אחריות כוללת במצב שבו המדינה לא הציעה פתרון. באותה תקופה, מערכת השפד"ן סירבה לקלוט את השפכים מבאר יעקב, מה שחסם כל אפשרות לאשר תוכניות בנייה. בניגוד ליישובים סמוכים, העיר לא הייתה מחוברת למערכות תשתית אזוריות, מה שהפך אותה לתחום מחוץ לגבולות היכולת התכנונית.

כדי להתניע את הפיתוח, נחתם חוזה בין חברת לור"ם (היום לנדקו) לקבוצת רסידו בבעלות פרדי רובינסון, שלקחה על עצמה לתכנן לא רק שכונה, אלא עיר: תוכנית אב כוללת, תכנון תחבורה, ביוב, מים, מוסדות ציבור, ובעיקר, הובלת מהלך עצמאי להקמת מתקן טיהור.

הקמת מט"ש איילון: תשתית שקדמה לכל בניין

מתקן טיהור השפכים איילון, שהוקם בעקבות יוזמה פרטית, היה הצעד הקריטי שאיפשר לבאר יעקב לעבור מיישוב תקוע לעיר בתנופה. המתקן לא שירת רק את באר יעקב, אלא גם את נס ציונה, רמלה, שוהם וראשון לציון, והוקם ברמת טיפול מתקדמת (שלישונית).

הודות למט"ש, תוכניות מתאר החלו להתקדם, היתרי בנייה הונפקו, ובתוך מספר שנים, העיר עברה מתכנון לנראות בשטח.

לא שכונה, אלא מודל לצמיחה עירונית

מה שהתחיל כתגובה לצורך נקודתי, הפך עם הזמן למודל. בניגוד לשכונות חדשות שהוקמו על בסיס הדמיות, באר יעקב נבנתה מתוך תשתית קיימת: תיאום בין שירותים עירוניים, חיבורים תחבורתיים מתפקדים, ומערכות עירוניות שחוברו לתכנון מראש.

המעבר מתכנון על הנייר לפיתוח בשטח התרחש בדיוק בנקודה שבה התשתית הקדימה את הבנייה, ולא להפך.

יוזמה פרטית בשדה ציבורי

המקרה של באר יעקב מצביע על מציאות תכנונית מוכרת: כאשר המדינה אינה מתערבת, או לא מצליחה לספק את הפתרון, השוק הפרטי נכנס. אבל זה לא היה מהלך רגיל של יזמות: הוא כלל תכנון של כל רכיבי העיר, השקעה ארוכת טווח, והבנה שהפיתוח לא יקרה אם לא ייבנה לו בסיס תפקודי יציב. מהלך כזה דורש לא רק הון, אלא גישה מערכתית.

בין חזון לתשתית

עיר לא נבנית רק מתוך החלטות, אלא מתוך מערכות תומכות. הכישלון של באר יעקב בשנות ה־90 לא היה בגלל מיקום או רצון, אלא בגלל היעדר חיבור לתשתית בסיסית.

המהלך שהוביל להקמת מט"ש איילון שחרר את החסימה, ובנה לא רק מתקן טיהור, אלא תנאים לעיר שלמה.

מה שבנוי – זה מה שתכננו נכון

היום באר יעקב נמצאת על מפת הנדל"ן של גוש דן, עם שכונות חדשות, תשתיות מתקדמות ואוכלוסייה גדלה. אבל הדרך לשם לא עברה במכרז של רמ"י, אלא ביוזמה תשתיתית פרטית, שתוכננה לא מתוך שורת רווח, אלא מתוך הסתכלות כוללת על איך בונים עיר מהיסוד.